בן מלכה ויצחק, נולד בשנת 1906 בעיר לודז', פולין. לאחר שסיים בית-ספר יסודי למד מסגרות. ראובן עלה ארצה בשנת 1924, התיישב בתל-אביב ועבד במקצועו. היה חבר ותיק ומפקד ב"הגנה". שימש מופת לחבריו במסירותו ובדייקנותו. נענה לקריאה בכל עת, הקפיד על סדר ודייקנות בשירות, אך ידע גם להבין למצבם של פקודיו והשתדל להקל מעליהם במידת האפשר. במבצעים קשים היתה נוכחותו נוסכת בפקודיו ביטחון ואיתנות. לעצמו לא ביקש הקלות, ואם כי היה כבר אב לשלושה ילדים שירת בחטיבת "קריתי ונשא יומם ולילה בכל כובד האחריות להגנת העיר כמפקד עמדה בחזית שכונת התקווה.

ביום א' באדר ב' תש"ח (12.3.1948) לפני צאתו לעמדה, נפגע בעינו בשעת עבודתו, ולאחר שהרופא הוציא את רסיס-הברזל מעינו, ביקשה ממנו אישתו ציפורה שינוח ביום זה בבית, אך הוא סירב והשיב, כי אם לא יילך ולא יילכו אחרים יהיה כאן גורלנו כגורל היהודים בווארשה, והוא יצא ונפל בו ביום בשכונת התקווה. הובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.